הקיום האנושי מזמן התמודדויות בהיבטים רבים על בסיס יום-יומי. מתוך כך, החיים מלווים בצורך בהסתגלות לשינויים, בלמידה חברתית מתמדת, באתגרים ובנסיבות חיים המצריכות התמודדות איתנה.
 

תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת בהתמודדויות מגוונות בתחום האישי, הלימודי, החברתי והמשפחתי.
מתבגרים עסוקים באופן תדיר בשאלות של זהות אישית וערך עצמי, אינטראקציות חברתיות, מיניות, הישגיות, תכנון העתיד, משמעות לקיום ולצד אלה חווים שינויים גופניים ונפשיים שעשויים לגרום בלבול, בדידות וקושי, כן לתחושה ש"לא מבינים אותי, לא מכירים אותי באמת" או לחוויה בה קיים פער בין חוויית הזהות ה"אמיתית" ובין ההתנהגות שמופגנת כלפי חוץ.
בנוסף, פעמים רבות נוצרת תחושה של בדידות מתוך מחשבה שכל התהליכים והמחשבות הן עניין ייחודי וספציפי למתבגר ועולה שאלה של "האם זה נורמלי?".
 

בטיפול, בראש ובראשונה נרצה ליצור יחסי אמון ולמצב את המפגשים כמרחב בטוח שמאפשר אותנטיות, העמקה בחוויות ובתחושות ומתן תוקף ולגיטמציה, ביסוס תחושה של "נורמליות" ושיח על ההתפתחות, וכן חיבור לכוחות הפנימיים.
 

על אף ריחוק טבעי וביסוס נפרדות מהוריו, ההורים הם דמויות משמעותיות ביותר בחייו של המתבגר, ומלווים אותו בתהליכי ההתפתחות והבשלות.  
לצד הטיפול השבועי במתבגר, אחת לחודש-חודש וחצי מתקיים מפגש הדרכה הורית, מרחב שמאפשר לעבד ולהתבונן בצורה מעמיקה על תהליכים, אירועים וחוויות בהורות.

הורים למתבגרים מתמודדים עם סוגיות רבות וייחודיות לשלב התפתחות זה, ולעיתים מופתעים מהפער שבין הגיל הכרונולוגי והציפייה לבשלות, לבגרות ולאחריות, ובין ההתנהגויות בפועל.
ההורות מושפעת ממגוון נסיבות, ומפגשי ההדרכה נועדו לתת מענה לסוגיות שעולות בשגרה, העמקה בחוויית ההורות ושיתוף בהתמודדויות שונות.
 

שינויים חיוביים יכולים לקרות בזכות התגייסות ומאמץ, כאמור ההורים הם נוכחות משמעותית בחייו של המתבגר וביכולתם לקדם ולתמוך בתהליכים ובהתפתחות של ילדם.